*Lavazza אינה שותפה של Nespresso, והיא אינה מקבלת ממנה תמיכה או חסות
*Lavazza אינה שותפה של Nespresso, והיא אינה מקבלת ממנה תמיכה או חסות
לה-שאפל החל את הקריירה שלו בניו יורק בשנות ה-80 של המאה שעברה. אנדי וורהול הציע לו את עבודתו הראשונה בתור צלם בכתב העת Interview, שבו לה-שאפל צילם את הפנים המוכרות ביותר באותה תקופה. מהר מאוד הוא מצא את עצמו מצלם עבור כמה מהעיתונים הבינלאומיים החשובים ביותר, ויוצר את מסעות הפרסום הזכורים ביותר עבור דור שלם. לאחר מכן לה-שאפל הרחיב את טווח עבודתו ופנה לבימוי קליפים לשירים, אירועי תיאטרון חיים וסרטים תיעודיים. בשנים האחרונות, עבודותיו הוצגו בכמה מהגלריות והמוזיאונים היוקרתיים ביותר בעולם.
יכולתו ליצור סצנות של ריאליזם מוחלט באמצעות צבעים עשירים ותוססים הופכת את עבודתו לניתנת לזיהוי בקלות ולמקור עשיר להתייחסויות. אפשר לומר שהוא אמן הצילום היחיד כיום שעבודתו הצליחה להתעלות מעל להקשר התוכן שלשמו נוצרה ולהפוך ליצירת אמנות עכשווית.
בשנת 2002, לוח השנה של Lavazza הופק בצבע לראשונה בהיסטוריה. השינוי המהפכני נשא את חותמו של צלם מפורסם מאוד, שידוע גם בכינוי "מלך הפופ ארט העכשווי": דייוויד לה-שאפל. ניתן לזהות את עבודותיו בקלות הודות לסגנונו התוסס, המקורי והנמרץ. יש לו סגנון סוריאליסטי אך אירוני, והצבעים העזים והחיוניים שבהם הוא משתמש מאפשרים לו להפיק תצלומים עמוסים שמתוארים תכופות כ"בארוקיים", ושבזכותם זכה לכינוי "הפליני של עולם הצילום".